#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איפה מצינו צידה במשכן?	"צדו החלזון לתכלת [ובירושלמי (שבת פ""ז ה""ב) מצינו מח' בזה, וביאר הערוה""ש דפליגי אם הוא במינו ניצוד], התחשים לעורותיהם, וגם צדו השליו (ערוה""ש סעי' א') "	סימן שטז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי חייב על צידה 1) בציפור דרור 2) שאר ציפורים ציפור?	"1) [הם ציפורים קטנים ביותר שאינם מקבלים מרות (פמ""ג, ביה""ל ד""ה הצד)] דוקא במגדל אבל לא בבית [ואפי' בבית קטן אינו ניצוד (מ""ב ס""ק א')] 2) [ותורים ובני יונה בכללם (פמ""ג, ביה""ל שם)] אפי' בבית או בביבר, ודוקא במקורה וחלונותיו סתומין (מ""ב ס""ק ג'), ודוקא בקטן שיכול לתפסו בשחיה אחת (מ""ב ס""ק ד'), אכן הרמב""ם והרי""ף והטור סתמו דפטור על כל עופות בבית והביה""ל (ד""ה הצד) מדחק ליישבם, והערוה""ש (סעי' ד') פי' דלמסקנא ליכא חילוק בין ציפור דרור לשאר עופות ועל כולם פטור בבית "	סימן שטז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי חייב על צידת צבי?	"הוי כמו שאר עופות וחייב אפי' בבית, וחייב אפי' אם אינו מקורה וחלונותיו פתוחות (מ""ב ס""ק ג'), ודוקא בבית קטן שיכול לתפסו בשחיה אחת (מ""ב ס""ק ד')"	סימן שטז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב כשחיה אחת?	"1) רש""י (ביצה כ""ד ע""א) פי' בפעם אחת שהוא שוחה עליו לתפשו אין לו להשתמט ממנו<br>2) הר""ח (ביצה שם) פי' כגון ריצה אחת ואינו צריך לפוש ביני ביני [וכ""כ הרמב""ם והמ""ב (ס""ק ד')]"	סימן שטז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין אם צד דג 1) לתוך ספל של מים 2) לתוך בריכת מים?	"1) חייב משום צידה 2) פטור דגם שם נשמט לחורין ולסדקין (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ד')"	סימן שטז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי חייב על צידת ארי?	"כשמכניסו לכיפה שלו (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ד')"	סימן שטז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסגור פתח הבית אם נכנס ציפור דרור לתוכו?	"אע""פ שאינו חייב משום צידה מ""מ אסור מדרבנן (שו""ע) [ועי' להלן]"	סימן שטז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ציפור שבתוך בית גדול [שאינו ניצוד], מה הדין אם אדם צד אותה ממש?	"המ""ב (ס""ק ד') כתב דחייב משום צד, אבל הערוה""ש (סעי' ה') דן בזה ומודה דאם אותו אדם שהביאו לתוך הבית אח""כ צד אותה ממש ממ""נ חייב משום צד [ומסיים וצ""ע], אבל אם הוא איש אחר מצדד לומר דאפי' השני פטור דלא עשה צידה גמורה, ואח""כ הביא שתוס' (ביצה כ""ד ע""א, שבת ק""ו ע""ב) מבואר דחייב אבל הרמב""ם משמע דפטור [וכתב הערוה""ש לקמן (סעי' י') דבאפר שהוא מקום גדול מאד אפי' להרמב""ם חייב אם צד הבהמה משם]"	סימן שטז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא רוצה לסגור את הדלת מחמת הקור?	"כתב החיי""א דיכול להקל על צידה דרבנן במקום צער צינה אבל אינו יכול להקל על צידה דאורייתא, ולפיכך מותר לסגור הדלת בפני ציפור דרור ולא בפני שאר חיה ועוף (מ""ב ס""ק ה'), והנשמת אדם ביאר ההיתר ע""פ הרשב""א (שמובא בשעה""צ ס""ק ל""ב) דמקיל לנעול דלת בפני צבי כשאינו מכוון בעבורו, ואע""פ שאנן קיי""ל כהר""ן שחולק עליו מ""מ בצידה דרבנן ובמקום צער יש להקל {ונראה דה""ה יהא מותר לסגור הדלת אפי' בבית קטן אם אין במינו ניצוד}."	סימן שטז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור הבא מצודה ונצודנו?	"רש""י (ביצה כ""ד ע""א) ורוב ראשונים ס""ל דחד שיעורא במטיא ליה בשחיה אחת, ודלא כתוס' (ביצה שם) דס""ל דהבא מצודה ונצודנו הוא שיעור לצידת עופות ושחיה אחת הוא שיעור בבהמה וחיה (ביה""ל ד""ה שהם)"	סימן שטז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בביבר או בבית שיש בו עוקצי?	"איתא בגמ' דנחשב כמקום גדול ואינו צידה, אבל אינו מובא ברמב""ם, וביאר הביה""ל (ד""ה שהם) דאפשר דהרמב""ם ס""ל דשמואל דס""ל דתלוי דהבא מצודה ונצודנו חולק על דין זה דעוקצי וקיי""ל כשמואל א""נ שיעור זה נכלל במה שכתב הרמב""ם דאם צריך לרדוף אחריו פטור."	סימן שטז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנעול דלת הבית בפני עוף אם החלון פתוח?	"מסתפק הביה""ל (ד""ה שהם) אם זה אסור מדרבנן או מותר מפני שאינו ניצוד כלל, והביא תוספתא דכתב דאם צד צבי בחצר שיש בו ב' פתחים פטור ומשמע פטור אבל אסור, והקשה מדבורים דאם הניח חור להם מותר ותי' דשאני התם דהדבורים היו שם כבר, והקשה ממהריט""ץ דמשמע דמותר להכניס הדבורים שם (מובא בשע""ת ס""ק י""ח), ותי' דיש לחלק בין דבר שבמינו ניצוד [כצבי] לדבר שאין במינו ניצוד [כדבורים], ונמצא לפי המהריט""ץ אין חילוק בין אם היו שם כבר או לא (ר""י באק)"	סימן שטז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צד צבי 1) ישן או סומא 2) חיגר או חולה או זקן?	"1) חייב, מפני שדרכן להשתמט כשמרגישין יד אדם (ט""ז ס""ק ב', מ""ב ס""ק ז') 2) כתב השו""ע דפטור [אבל אסור] מפני שאינם יכולים להשתמט כ""כ, והביה""ל (ד""ה או) הביא ראשונים דמשמע דחולה מחמת עייפות חייב, אבל מסיק דלכו""ע תלוי אם יכול לזוז ממקומו או לא [ואין לומר דחולי דממילא מסתלק לאחר זמן לא חשיב כניצוד ועומד דהרי ראינו בחגבים בשעת הטל שעיניהם מתעוורות לשעה ונחשבין כניצודים ועומדים], וכתב הערוה""ש (סעי' ז') דהטור וב""י לא חששו לחלק דהרי ממ""נ כולם אסורים ואין נפק""מ אלא אם הוא איסור דאורייתא או איסור דרבנן"	סימן שטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר מינים ישנים או סומים?	"הרמב""ם סותם דחייב בכל מינים, וכ""כ הא""ר (מ""ב ס""ק ו'), והקשה הביה""ל (ד""ה הצד) דראינו בגמ' (שבת ק""ו ע""ב) דחגבים סומים אינם יכולים להשתמט"	סימן שטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בצבי קטן?	"הרמב""ם כתב דפטור על צבי קטן, ומקורו מירושלמי, וביאר המאירי דקטן מקרי קודם שיכול לרוץ (מ""ב ס""ק ח') [וע""ע בערוה""ש (סעי' ו')]"	סימן שטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שייך פטורים אלו בדגים?	"כתב הערוה""ש (סעי' ו') לא, דאין שייך בהם חיגר, ומבואר בשבת (ע""ז ע""ב) דכל זמן שמזקינים מוסיפין גבורה, וגם קטן לא שייך בהם שמיד כשנולד שט על פני המים, וחולה נמי לא שייך בהם שהם תמיד שוטטים במים"	סימן שטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שייך צד על בעלי חיים ההולכים לאט לאט?	"כפשוטו יש בזה מח' ראשונים, רש""י (שבת ק""ז ע""א, חגיגה י""א ע""א) ורבינו ירוחם (נתיב י""ב ח""י) משמע דהוא איסור דאורייתא דכתב דחייב על צידת תולעת [מפני שהוא מצמצם חירותיהם], אבל התוס' רי""ד (חגיגה שם) ס""ל דאינו איסור דאורייתא, ואפי' להתוס' רי""ד מסתבר דעדיין אסור מדרבנן דומיא דצבי שבור, אמנם רשז""א חילק דהתם הוא גזירה אטו צבי שאינו שבור משא""כ בבעלי חיים אלו ליכא למיגזר בהו כלל, ועוד הביא ראיה מכינים (לקמן סעי' ט') דמותר לצודם לכתחילה [אבל מפרעוש אינו קשה דהם קופצים וקשה לצודם], אבל לזה יש לדחות דכל מין שאין בו איסור נטילת נשמה גם אין בו איסור צידה (וכ""כ הקרן אורה שבת ק""ז ואב""נ סי' קפ""ט אות א', וכן משמע מריטב""א שבת י""ב) א""נ י""ל כמ""ש הביה""ל לקמן (סעי' ט' ד""ה לא) דהקילו טפי בכינים משום מאיסותא, ונראה להביא ראיה חזקה ממשנה (שבת ע""ג ע""א) דנקט צידת צבי ולא צידת פרה או טלה וגדי שרגילין בהם טפי לעשות קלף אלא ש""מ דלא שייך צידה על בהמות אלו {ויש מקשים לפי התוס' רי""ד למה יש חיוב צד על החלזון לפי אלו שאומרים שהוא המוריק'ס, אמנם תוס' (שבת ע""ה ע""א) הביאו מירושלמי דמי שצד החלזון פטור} (עם ר""י באק)"	סימן שטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שיסה כלב אחרי הבהמה 1) בשבת 2) בחול?	"1) אם הוא רק שיסה את הכלב אסור מדרבנן [ונהי דאינו עובר על מחמר דהוי רק משסה הכלב מ""מ יתכן דעובר על שביתת בהמתו אם הוא שלו (אבני נזר או""ח סי' קצ""ו אות ג' - ד')], ואם הוא עשה מעשה לרדוף אחריו או עמד בפניו ומבהילו כיון שזהו דרך הציידים חייב משום צד (רמב""ם, מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק י'), וביאר הגר""א דמקורו מגמ' דחולה מחמת אובצנא ופי' הרמב""ם דכיון דנעשה אובצנא ע""י כלבו ודרכו בכך חייב כשצד אותו אח""כ [דאם אין דרכו של ציידים הוי רק גרמא בעלמא (שעה""צ ס""ק י""ג), וע""ע בבאה""ט (ס""ק ב') דמשמע דבדיבור לחוד לית ביה בית מיחוש] 2) אסור משום מושב ליצים ואינו רואה בשמחת לויתן (דרכ""מ ס""ק ב', מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק י""א), וכתב הפמ""ג (א""א ס""ק ה') דאפשר דזהו דוקא לטיול אבל אם פרנסתו בכך אין איסור (וכ""כ הערוה""ש סעי' ב')"	סימן שטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא רץ אחר חיה עד שהוא נתעייף?	"הביה""ל (ד""ה או) מסתפק אם חייב בזה משום צידה דעכשיו הוא ניצוד וקאי או דלמא אין זה דרך צידה עד שמכניסו למקום משתמרת"	סימן שטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטלו אם כלב תפסו מעצמו?	"הוי ניצוד ועומד אבל עדיין אסור מדרבנן ליטלו בידו וכמו שאמרינן בתוספתא אם צדו אחד ונתנו לחבירו השני פטור אבל אסור (ביה""ל ד""ה הוי) [ומבואר ברשב""א (ק""ז ע""א) דאסור משום איסור מוקצה ולא משום איסור צידה, וכן ראינו בערוה""ש (סעי' י""ד) דאין בו איסור צידה אפי' מדרבנן אם ממשיך מה שצד חבירו], משא""כ ארנבת שחולה על הדרך אסור מדרבנן משום צידה [מלבד האיסור מוקצה] (מ""ב ס""ק ט')"	סימן שטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי צידת אדם?	"מבואר ברמ""א לקמן (סי' של""ט סעי' ד') דאינו אסור משום צד אלא משום איסור לדון בשבת, אכן הקשה האב""נ (או""ח ס""ס קפ""ט) מתוס' מנחות (ס""ד ע""א) דמבואר דיש צידה כשצד התינוק מן הים [אלא שמותר מפני פיקוח נפש], ותי' דאפשר דיש לחלק בין תינוק לגדול {דהיינו תינוק בים אבל תינוק ביבשה הוי ניצוד ועומד}, ועי' בשש""כ (פכ""ז הע' קי""ט) דהביא מרשז""א דאף בשוטה שייך ביה איסור צידה, ואינו דבר ברור ע""ש."	סימן שטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צד דבר שאין במינו ניצוד?	"ר""מ ס""ל דחייב, אבל קיי""ל כחכמים (ר' יהודה) דפטור. לפי רש""י פטור דוקא אם לא צדן לצורך, אבל קיי""ל כתוס' והר""ן דפטור אפי' אם צדן לצורך (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן שטז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם דברים אלו במינן ניצוד או אין במינן ניצוד: 1) זבובים 2) דבורים 3) חגבים 4) דגים?	"1) אין במינן ניצוד 2) לרוב ראשונים אין במינן ניצוד, וכן מבואר בגר""א, אבל הב""י כתב דדבורים הוו במינן ניצוד [ולפי""ז הא דאמרינן בביצה (ל""ו ע""ב) מהו דתימא במינו ניצוד אסור שלא במינו ניצוד מותר קמ""ל, לפי הב""י קמ""ל דדבורים הוו במינו ניצוד (א""ר ס""ק י""א, שעה""צ ס""ק ט""ו)] 3) חגבים טהורים לרש""י במינו ניצוד ולרמב""ם אין במינו ניצוד [והביה""ל (ד""ה אין) הביא סמך לרש""י מירושלמי] 4) במינו ניצוד (מ""ב ס""ק י""ג)"	סימן שטז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסגור תיבה קטנה שיש בו זבובים?	"הבעל התרומה ס""ל דאסור לסגור תיבה קטנה שיש בו זבובים ולפיכך צריך ליתן סכין בתוכו ויהיה בו חור קטן כדי שיוכלו לצאת משם {וש""מ דס""ל לבעל התרומה דפס""ר באיסור דרבנן אסור}, אבל הטור מקיל לסגור התיבה לגמרי מפני שאם בא לפתוח התיבה מיד יברחו [ודוקא בדבר שאין במינו ניצוד (ערוה""ש סעי' ח')] ואינו דומה לדבורים שהם גדולים וממלאים הכוורת ואי אפשר שלא יתפוס אחת מהם משא""כ בזבובים דאפשר שיברחו בפותחו מחמת קטנותם וכל תיבה נחשבת כגדולה אצלם [כך ביאר הט""ז (ס""ק ג') את סברת הטור, ודלא כהבנת הב""י דתלוי על גודל וקוטן התיבה גרידא] {וביאר רא""י סורשר שליט""א דפליגי אם היסוד דצידה הוא שיכול להשתמש בהבעל חי (טור) או שהוא מצמצם הבעל חי שאינו יכול לצאת (ספר התרומה), וכעין זה ביאר הב""ח המח' בין ר' יהודה ורבנן אם חייב בביבר קטן דלפי הרבנן חייב דיכול להשיגה בחד שחיא אבל לר' יהודה פטור דלאחר זמן יכול לצאת}, ועוד כתב הטור דאפי' בדבורים מותר לצוד אותם כל זמן שאינו מכוין לצודם [דס""ל כגמ' בשבת בפס""ר דאיסור דרבנן מותר, וכמ""ש התרוה""ד], והב""י הוסיף עוד סברות להקל דדוקא בכוורת אסור מפני שהוא מקומם וכמו ארי בגרזקי משא""כ תיבה לזבובים אינו מקומם, ועוד כתב הב""י דדבורים הוו במינן ניצוד והוי פס""ר באיסור דאורייתא משא""כ זבובים אינן במינן ניצוד, והערוה""ש (סעי' ט') כתב עוד טעם להקל דבכוורת ניחא ליה משא""כ בתיבה לא ניחא ליה דהם מקלקלים מה שבתוך התיבה {אבל הביה""ל (ד""ה ויש) משמע דדוקא אם יש אוכלים בתוכו נחשב כמקלקל}, ומ""מ להלכה כתב ב""י דאינו יכול להקל כנגד הבעל התרומה, והרמ""א הביא הבעל התרומה דמחמיר, וגם הביא טעם הראשון של הטור להתיר, והב""ח והמג""א (ס""ק ח') והמ""ב (ס""ק ט""ז) פסקו כבעל התרומה לחומרא, ולא ניחא להו להתיר כתרוה""ד בפס""ר באיסור דרבנן, וגם לא ניחא להו להתיר ע""פ הסברא דהם יברחו מיד [או שאר סברות דב""י]"	סימן שטז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתיבה גדולה שיש בו זבובים?	"מבואר ברמ""א דאז מודה הבעל התרומה דמותר מפני שהוא פס""ר בתרי דרבנן [אינו יכול לתופסה בחד שחיה, אין במינו ניצוד] (מ""ב ס""ק ט""ו, שעה""צ ס""ק י""ח) {וכפשוטו אמרינן כלל זה אפי' בפס""ר דניחא ליה, דדוקא אם יש אוכלים בתוך התיבה נחשב פס""ר דלנ""ל וכמ""ש הביה""ל (ד""ה ויש), אמנם כתב השעה""צ לקמן (סי' של""ז ס""ק ב') בהדיא דדוקא פס""ר דלנ""ל מותר בתרי דרבנן, וע""ע בחזו""א (או""ח סי' ס""א ס""ק א') דכתב דהיתר זה אינו מוכרע, ואפי' להמ""ב התרי דרבנן לא יהיו משום חסרון במלאכת מחשבת וכמ""ש בשעה""צ (שם) ובמ""ב (סי' של""ז ס""ק י""ט, וסי' ש""מ ס""ק י""ז)}"	סימן שטז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש ספק אם יש זבובים בתוך התיבה קטנה?	"כתב הביה""ל (ד""ה ולכן) מסברא אין זה כמו דבר שאינו מתכוין אלא הוא ספק בעלמא ושייך לכללים דספק דאורייתא לחומרא וספק דרבנן לקולא, ומוזכר סברא זו ברע""א (יו""ד סי' פ""ז סעי' ו' ברמ""א), אבל חידש הט""ז (ס""ק ג') בדעת הטור דזהו בכלל דבר שאינו מתכוין וא""צ לחפש בתוך התיבה אם יש בו זבובים [וגם רע""א (שם) הביא דעת הט""ז], והביה""ל רצה להביא ראיה מתוס' בכתובות (ו' ע""א) דחולק על הערוך לגבי פס""ר דלנ""ל דביאר הגמ' בסוכה דמותר למעט הענבים מההדס דוקא כשיש לו הושענא אחרת ואינו פס""ר דיצטרך להשתמש בו אע""פ שבסוף אגלאי מילתא למפרע אם היה תיקון ש""מ דאפי' ספק פס""ר מותר, ודחה הביה""ל דעכ""פ תלוי הדבר בענין להבא, אבל בסוף הביא ראיה להט""ז מרמב""ן במלחמות דכתב דאינו פס""ר לצרף כלי כששופך מים למיחם דשמא לא הגיע לצירוף וזהו ספק פס""ר ואפ""ה מותר [אמנם, למעשה מביה""ל (ד""ה ויש) משמע דלא ברירא ליה לסמוך על הט""ז לחוד אלא בצירוף כשיש אוכלים בתוך התיבה ואז הוי פס""ר דלנ""ל, ואז מקיל במקום ספק {וזהו אפי' בזבובים דאינם במינן ניצוד, וצ""ע קצת דזה פשוט דיהא מותר כמו שאר ספק דרבנן לקולא}, וכן מבואר בביה""ל לקמן (סי' שכ""ו סעי' ט' ד""ה בדברים) כשהוא מסופק אם סבון זה משיר שער אינו מקיל אע""פ שהוא ספק פס""ר, ואפשר דהוא איסור דאורייתא דניחא ליה בהשרת השער וגם הוא מתקן גופו בזה]"	סימן שטז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפתוח ולסגור כיסוי של פח אשפה אם יודע שיש בתוכו זבובים?	"נראה להתיר אם הוא פח גדול מפני כמה טעמים:<br>1) הוי פס""ר דלנ""ל בתרי דרבנן<br>2) הביה""ל מקיל כהמג""א דאם היה ניצוד שם מבעוד יום מותר לסגור הדלת אם הוא בית גדול<br>3) אם יש סדק בפח אינו פס""ר<br>4) במקום צער מותר כשהוא פס""ר באיסור דרבנן [שאין במינו ניצוד]"	סימן שטז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפרוס מחצלת על כוורת דבורים?	"יש בזה מח' הסוגיות, בגמ' שבת (מ""ב) מבואר דלפי ר""ש מותר אפי' במקום פס""ר שעושה צד, אבל בגמ' ביצה (ל""ו) מבואר דאפי' לר""ש אינו מותר אלא כשאינו פס""ר דהיינו שמשייר נקב קטן כדי שהדבורים יכולים לצאת, והנה, הטור נקט כגמ' שבת דכתב דמותר לפרוס מחצלת על כוורת ובלבד שלא יכוין לצוד [אע""פ שהוא פס""ר] {וי""ל דס""ל כהתרוה""ד דפס""ר באיסור דרבנן מותר, וס""ל דדבורים אין במינן ניצוד}, אבל הב""י נקט ע""פ הגמ' בביצה דאסור לפרוס המחצלת אם הוא פס""ר שיצוד {וגם ס""ל דדבורים מינן ניצוד}, וכן פסק השו""ע דאסור לפרוס המחצלת על הכוורת אם הוא פס""ר שיצודם אלא יניח חור קטן, וביאר המג""א (ס""ק ט') משום דקיי""ל פס""ר באיסור דרבנן אסור {ואין זה מוכרח דהב""י לשיטתו ס""ל דדבורים במינן ניצוד}, ולמעשה כן נקט המ""ב (ס""ק י""ח) דאסור לעשות פס""ר שיצוד אפי' באיסור דרבנן"	סימן שטז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הוא מניח חור כדי שהדבורים יכולים לצאת, האם מותר לו לכוין לצודם?	"מבואר בשו""ע דאפ""ה אסור לכוין לצוד, ותמה עליו הא""ר למה, וביאר הביה""ל (ד""ה ובלבד) דמבואר בתוס' דאם הוא מניח רק חור קטן אז מותר דוקא לר""ש דס""ל דבר שאינו מתכוין מותר ודוקא כשאינו מכוין לצוד, אבל אם מניח חור גדול אין זה צידה כלל ומותר אפי' לר' יהודה ואפי' אם מכוין לצוד, וכ""כ הערוה""ש (סעי' ט')"	סימן שטז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסגור דלת אם יש זבוב בחדר?	{אם כוונתו שלא לצאת הוי כוונתו לצוד ואינו מותר אלא בחור גדול, ואם כוונתו לדבר אחר מותר בחור קטן, ובמקום צער מותר אפי' אם אין חור כלל דהרי אינו מטיא בשחיה אחת [וגם אין במינו ניצוד]}	סימן שטז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להעמיד מצודה בשבת?	"לא, וביארו תוס' (שבת י""ז ע""ב) דחיישינן שמא בשעת פרישתו נכנס חיה בתוכה ויהא חייב {אע""פ שאינו מפורש בתוס' דזהו הטעם שאסור לפרוש בשבת, מ""מ כך ביאר הפמ""ג (א""א ס""ק ט')}, אבל אם נכנס אח""כ פטור, וכתב המג""א (ס""ק ט') דמש""ה אין מעמידין מצודות לעכברים בשבת (מ""ב ס""ק י""ח) [ועוד, אסור לטלטל המצודה משום איסור מוקצה, ולפי הערוה""ש (סעי' י') אסור אפי' לצורך גו""מ דאין בו שום תשמיש של היתר], והנזירות שמשון השיג על המג""א דאפשר דגזרו שלא להעמיד מצודות בדבר שבמינו ניצוד אבל בדבר שאין במינו ניצוד הוי גזירה לגזירה ולא גזרו, ולמעשה קיי""ל כהמג""א דהכל אסור."	סימן שטז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להעמיד סם לזבובים בשבת?	"לא (הגהות מוהרי""ש נתנזון בשם שו""ת קנה חנה סי' ד', ילקוט מפרשים)"	סימן שטז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד נעל צבי בבית?	"חייב, בין שנכנס מאליו בין שהכניסו לבית (מ""ב ס""ק י""ט), ואפי' אם סוגרו בלא מנעול שהרי הצבי אינו יכול לצאת (מ""ב ס""ק כ') "	סימן שטז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קנה עוף קודם שבת ועדיין לא הורגל בביתו?	"אם נכנס לכלוב שלו אינו יכול לסגור את הדלת דמטא ליה בחד שחיה אבל כשהוא בבית יכול לסגור את הדלת (ביה""ל ד""ה ונעל) [דכיון שהוא בית גדול ואין בו צידה דאורייתא יכול לסמוך על המג""א (ס""ק י""א) דמקיל לפתוח ולסגור את הדלת בפני התרנגולות כשהיה ניצוד כבר פעם אחת (פמ""ג א""א ס""ק י""א, ביה""ל ד""ה והלך) א""נ אפי' אם לא היה ניצוד פעם אחת מותר כדי שלא יזיק (מ""ב לקמן ס""ק נ""ח)]"	סימן שטז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשנים שנעלו 1) בזה יכול וזה יכול 2) בזה אינו יכול וזה אינו יכול 3) בזה יכול וזה אינו יכול?	"1) שניהם פטורים דכתיב בעשותה, העושה את כולה (מ""ב ס""ק כ""א) [ויש מח' אחרונים אם הוא איסור דאורייתא עם פטור קרבן או איסור דרבנן (עי' מ""ב דרשו), ורש""י (ק""ו ע""ב, ומובא במ""ב ס""ק כ""ב) משמע דהפטור הוא דלאו אורחיה וא""כ הוא רק איסור דרבנן (ר""י באק), ועי' מהרש""א (שבת צ""ג ע""א) {ונראה דהוא פטור קרבן לכל עבירות שבתורה כגון הקטרה בחוץ וכדומה, אבל לגבי שבת יש עוד סיבה לפוטרו משום מלאכת מחשבת, וכעין זה מצינו במתעסק דהוי פטור קרבן בכל התורה, ויש עוד פטור גמור בשבת}] 2) שניהם חייבים (מ""ב ס""ק כ""ב) 3) זה שיכול חייב, וזה שאינו יכול הוי מסייע שאין בו ממש ופטור (מג""א ס""ק י'), וכתב הפמ""ג (א""א ס""ק י') דמשמע מהרמב""ם דכתב אינו חייב כלום דעדיין אסור מדרבנן (מ""ב ס""ק כ""ב) [והוי מצי למימר דאסור משום חיוב תוכחה וכדומה דאסור לסייע עוברי עבירה, אבל למעשה מבואר בחכם צבי (סי' פ""ב) דמסייע שאין בה ממש אסור מדרבנן ועל כן אסור לסייע יד שמאל את יד ימין (עי' מש""כ לעיל סי' קפ""ג סעי' ד'), וזהו פשטות נמי כוונת הרמב""ם], וזהו דלא כתוס' (שבת צ""ג ע""א) דס""ל דפטור ומותר [ולפי תוס', יש עצה ששלשה בני אדם יכולים להוציא קורה לכתחילה כגון שאוחזין הקורה באופן דסגי בשנים וכל אחד הוי כזה יכול וזה אינו (רע""א), אבל רע""א כתב דהם פטורים ולא כתב מותרים, וי""ל דאינו מותר לעשות הכי דלדידיה הוי כאילו האחרים עושים מלאכה, ועוד ביאר ידידי הר""מ דווייס ע""פ רש""י בעירובין (פ""ז ע""א) דסוף כל סוף מלאכת שבת נעשית ע""י כולם]. להלכה, קיי""ל דמסייע אסור, והא דמצינו לקמן (סי' שכ""ח סעי' ג' וסעי' י""ז) דמותר היינו במקום חולה [והט""ז (שם) דכתב ה""ה אדם אחר היינו במקום חולה מותר אפי' לאדם אחר לסייעו]"	סימן שטז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבעל כח גדול אבל נועל באופן שאינו יכול לנעול לבדו כגון באצבע אחת?	"כתבו תוס' (שבת צ""ג ע""א) דמקרי זה אינו יכול (ביה""ל ד""ה אין), והוסיף הערוה""ש (סעי' ט""ז) ע""פ הירושלמי (שבת פי""ג ה""ו) דאם החולה נועל בכל כחו והבריא לא נעל בכל כחו החולה חייב והבריא פטור."	סימן שטז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הדלת כבר סגור?	"כתב הר""ן דמותר לנעלה (רמ""א), דהמנעול הוי רק שמירה ולא צידה (מ""ב ס""ק כ""ג)"	סימן שטז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הצבי קשור בבית?	"מותר לסגור את הדלת, ואפי' אם ניתר הצבי אח""כ א""צ לפתוח את הדלת (מ""ב ס""ק כ""ג) {דהכל תלוי אם הוא עושה צידה בשעת מעשה}"	סימן שטז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין אם צד צבי 1) במתעסק 2) בשוגג [שגגת שבת או מלאכה]?	"1) פטור, ואח""כ א""צ להתיר את הצבי (תוספתא, רמב""ן, רשב""א, מג""א ס""ק י""א, ביה""ל ד""ה חייב) 2) הביה""ל (ד""ה ישב) מסתפק אם צריך להתירו אח""כ, אבל בסוף מדייק מרמב""ן ורשב""א דדוקא במתעסק א""צ להתירו אח""כ מפני שלא עבר על איסור דאורייתא משא""כ בענינינו צריך להתירו"	סימן שטז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אחד ישב על פתח הבית ומלאו, האם שני יכול לבא במקומו?	מותר לו לישב במקומו [וזה אחד משלשה פטור ומותר]	סימן שטז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הראשון יכול לעמוד קודם שיושב השני?	"כתב בתיו""ט (פי""ג מ""ז) דצריך למלא המקום אצלו וממילא מוכרח לראשון ליכנס לבית [אם השני בא מחוץ] דאם הוא פתוח לרגע השני חייב משום צידה, אבל המג""א (ס""ק י""א) חולק עליו וס""ל דאם כבר ניצוד מותר לפתוח הדלת לרגע [ודוקא אם מכוין לשמור ביתו ולא לצידה (ביה""ל ד""ה והלך)]. להלכה, הרבה סוברים כהתיו""ט ואינו יכול להניח המקום פתוח כלל (מ""ב ס""ק כ""ה) [וכן הביא הערוה""ש (סעי' י""ד) ראיה מתוספתא כהתיו""ט], ומיהו בבית גדול דלא מטיא בשחיה אחת דהוי רק צידה דרבנן לא גזרו על סגירת הדלת אחרי שכבר ניצוד קצת פעם אחת (פמ""ג א""א ס""ק י""א, ביה""ל ד""ה והלך) [אבל בבית קצר כיון שקשה ליזהר טוב כשקונה עוף חדש יקשרנה לכל השבת (ביה""ל שם)]"	סימן שטז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קם אחד ומיד ישב השני?	"כתב הערוה""ש (סעי' י""ד) דזה מותר אפי' לתיו""ט [והא דמשמע בתוספתא (מובא בביה""ל ד""ה הוי) דאסור ליתן דבר שניצוד לחבירו, מבואר ברשב""א (שבת ק""ז ע""א) דהיינו משום איסור מוקצה]"	סימן שטז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נעל הדלת, מה הדין אם הוא צד את הצבי ממש?	"כתב הערוה""ש (סעי' ט""ו) דאע""פ שאינו חייב מפני שהוא ניצוד ועומד מ""מ אסור מדרבנן {ונ""ל דאסור מדרבנן משום מוקצה וכמ""ש ע""פ הרשב""א}"	סימן שטז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנעול ביתו כדי שישמור כליו אם יש בו צבי?	"הרשב""א ס""ל דמותר, אבל הר""ן חולק עליו דהוי פס""ר (מג""א ס""ק י""א), ורע""א הביא ראיה מסעי' ג' דאסור לסגור התיבה שיש בו זבובים אע""פ שרוצה לשמור שאר דברים שבתוך התיבה, וכתב השעה""צ (ס""ק ל""ג) דיתכן דאפי' הרשב""א מודה דאסור אם מכוין לשניהם וכמ""ש בפסחים (כ""ה ע""ב) דלא אפשר וקמכוין אסור מדאורייתא, ולמעשה אין להקל כהרשב""א (מ""ב ס""ק כ""ה, שעה""צ ס""ק ל""ב - ל""ג), והערוה""ש (סעי' י""ז) מציע דאפשר דכוונת הרשב""א ע""פ הירושלמי דמיירי כשהוא עוסק בנעילת ביתו ועמד בגמר הנעילה ובתוך כך נכנס הצבי שהוא אינו מחויב לעכב עצמו מלנעול, ואינו אסור משום פס""ר כיון שאין לו עסק כלל בצידתו [ומבואר משעה""צ וערוה""ש דס""ל דהרשב""א מיירי בכל מלאכות ולאו דוקא צידה, ודלא כר' שמעון שקאפ (כתובות סי' ד') דס""ל דהרשב""א מיירי דוקא בצידה]."	סימן שטז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הראשון אינו ממלא את הפתח?	"אז השני חייב (מתני' בשבת ק""ו ע""ב, מ""ב ס""ק כ""ה)"	סימן שטז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נכנסה ציפור תחת כנפי כסותו?	"א""צ להתירו משום איסור צידה אבל צריך ליזהר מאיסור מוקצה (מג""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק כ""ה)"	סימן שטז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צבי שנלכד במצודה האם מותר להתירו?	"כתב הרמב""ם שפטור, וביאר המגיד משנה דעדיין אסור משום מוקצה אבל אם אינו מטלטלו מותר (מג""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק כ""ה) [ודלא כהמרכבת המשנה דביאר בדעת הרמב""ם דיש איסור מדרבנן לבטל מלאכה והוי בכלל האיסור דרבנן דמקלקל, והשיג עליו השבט הלוי (ח""ג סי' נ""ב אות ד') דאין לחדש מלאכות שלא היו במשכן]"	סימן שטז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד פותחין הכלוב ליתן מאכל לבהמה שלו?	"יעמוד בפני הפתח באופן שא""א לו לצאת בשעת פתיחת הדלת, ואם הוא כלוב גדול דלא מטיא בשחיה אחת הביה""ל מקיל לסמוך על המג""א דמותר לסגור את הדלת כיון שהיה שם מבעוד יום (פסק""ת אות י""א)"	סימן שטז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צד נחשים בשבת?	"אם כוונתו לרפואה חייב [דהוי מינו ניצוד (כן הגיה הלבושי שרד במג""א, מ""ב ס""ק כ""ו)], ואם בשביל שלא ישכנו [אע""פ שאין בו פיקוח נפש] מותר דהוי מלאכה שאצל""ג ובמקום צער לא גזרו (מג""א ס""ק י""ב, מ""ב ס""ק כ""ז)"	סימן שטז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא חשש רחוקה שישכנו?	"כתב המ""ב לקמן (סי' שכ""ח ס""ק קמ""ג) דאינו מותר לצודם אלא בדרך לחישה"	סימן שטז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם הרמב""ם ס""ל כר' יהודה דמלאכה שאצל""ג חייב, למה מתיר לצוד נחשים בשביל שלא ישכנו?"	"1) תירצו האחרונים דאין זה מלאכה כלל והוי כמתעסק בעלמא {ונראה לפרש דבשאר מלאכה שאצל""ג הוא רוצה גוף המלאכה ורק לתכלית אחרת, אבל כאן אינו רוצה לצוד אותו כלל אלא רוצה שלא ישכנו והוא צד אותה לתוספת שמירה אבל אינו מוכרח לו לצודו משא""כ כשחופר גומא לעפר הרי בהכרח צריך לחפור גומא וכן כשכבה נר בעבור חושך הוא בהכרח צריך לעשות פחם, ור""י באק פי' דכאן הוא היפך כוונת הצידה דרוצה להרחיקו, וכ""כ הערוה""ש (סעי' י""ט), וכן ראינו בביה""ל לקמן (סי' שי""ט סעי' ג', ד""ה לאכול) דמותר להסיר מן העליון להגיע למין התחתון} [ואע""פ שהגמ' (שבת ק""ז ע""ב) מבואר דהמשנה בעדיות [דצד נחש] קאי אליבא דר""ש, כבר תירץ המגיד משנה דהיינו אליבא דרב אבל לשמואל קאי אפי' לר' יהודה, והביה""ל (ד""ה נחשים) תי' דהא דקתני אם לרפואה חייב היינו דוקא לר""ש דלפי ר' יהודה חייב אפי' אם מכוין לצוד שלא לצורך כלל, אבל הא דקתני דמותר לצוד כדי שלא ישכנו היינו לכו""ע]<br>2) ועוד תי' הביה""ל (ד""ה נחשים) דהרמב""ם ס""ל דנחשים אין במינן ניצוד והמשנה דקתני חייב קאי כר""מ דס""ל דחייב אפי' במינן שאינן ניצוד, אבל אנן קיי""ל כרבנן דפטור במינן שאינן ניצוד ולפיכך פטור אפי' לרפואה [דמה שצדין אותם לרפואה לא מקרי מיני ניצוד, וכעין זה מצינו לקמן (סי' ש""כ סעי' א') לגבי סחיטה דאם סוחטן לרפואה אינם כתותים ורימונים (ר""י באק)], ואם בשביל שלא ישכנו מותר [והא דאיתא בגמ' (שבת ק""ז ע""ב) דקאי אליבא דר""ש היינו למ""ד שחייב כשאין מינן ניצוד] [והא דאמר ר' יוחנן בן זכאי חוששני לו מחטאת, היינו משום דהיה מסתפק אם חייב על דבר שאין במינו ניצוד]"	סימן שטז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקומות שיש בו נחשים שדרכן להמית 1) והוא מכוין לצודן לרפואה 2) והוא מכוין להצלה וגם לרפואה?	"1) הביה""ל (ד""ה הצד) מסתפק, ונוטה דאסור וכמ""ש בפסחים (כ""ה ע""ב) לא אפשר וקמכוין אסור מן התורה [אמנם, לכאורה מפורש בגמ' מנחות (ס""ד ע""א) דאזלינן בתר מעשה ופשוט דאינו חייב, ועוד מבואר בר""ן (שבת ק""ו ע""ב) דהתירו לכוין לצורכו מפני שהוא בהול בהצלה אבל כאן שאינו בהול בהצלה פשוט דאסור (ר""י באק)] 2) מביה""ל (שם) משמע דמותר, וכמ""ש בהצלת תינוק דמותר אע""פ שהוא מכוין גם לדגים"	סימן שטז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם 1) צד 2) חובל, שרצים (שמונה/שאר)?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-22bf7001b37d4093d17e1e9a3f9b151f1b980049.jpg"">"	סימן שטז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשצד שרצים סתם?	"בסתמא בשמונה שרצים צדן לצורך וחייב, בשאר שרצים שלא לצורך ופטור, והב""י הביא שתי ביאורים:<br>1) תוס' פירשו ששמונה שרצים יש להם עור ולפיכך בסתמא צדן לצורך משא""כ שאר שרצים<br>2) הר""ן פירש דשמונה שרצים אינם מזיקים וא""כ מסתמא צדן לצורך משא""כ שאר שרצים מזיקין ומסתמא צדן שלא לצורך והיינו כדי שלא יזיקו [אבל אם יודע מין שרץ שאין דרכו להזיק חייב עליו (ביה""ל ד""ה שמונה)]"	סימן שטז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם הגמ' משמע כפירושו של תוס' או של הר""ן?"	"1) הביה""ל (ד""ה שמונה) הביא סמך לתוס' דאיתא בגמ' (שבת ק""ז ע""א) דר' יוחנן בן נורי ורבנן דפליגי אר' יהודה ס""ל דחייב כשצד אחד משמונה שרצים, ולפי הר""ן אפי' לר' יהודה חייב דהרי הם אינם מזיקין, ודחה דנקט ריב""נ ורבנן מפני שהם ס""ל דגם חייב עליהם משום חובל משא""כ לר' יהודה דאזל בתר גישתא ס""ל דפטור על מקצתם<br>2) הביה""ל הביא גם סמך להר""ן דאיתא בגמ' (שבת ק""ז ע""ב) דר' יהודה ס""ל דעל כל השמונה שרצים חייב משום צד משא""כ לגבי חבלה תלוי אם יש להם עור {ולפי תוס' צ""ל דהחילוק בגמ' אם יש להם עור קאי נמי על חיוב צידה}, ואח""כ כתב הביה""ל דר' יהודה לשיטתו ס""ל דמלאכה שאצל""ג חייב וא""כ יהא חייב על כל שרצים ולאו דוקא השמונה שרצים [ולפי תוס' לאו דוקא השרצים שיש להם עורות {לפי הדיחוי לקושיא הנ""ל}], ועל כרחך האי תנא ס""ל כר' יהודה בחדא ופליג עליה בחדא"	סימן שטז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי הר""ן למה אינו מותר לכתחילה לצוד שאר שרצים כדי שלא יזיקו כמו נחשים או פרעוש הנושכו?"	"תי' הביה""ל (ד""ה או) דדוקא נחשים מותרים מפני שנשיכתן קשה מאד, וכן פרעוש בשעה שהוא נושכו ג""כ קשה מאד משא""כ שאר שרצים כשאינם נושכו אסור. ועוד תי' הביה""ל בסמוך (ד""ה ולהרמב""ם) דהכא מיירי כשנתכוין לצוד אותם ולא הקילו אלא כשכוונתו רק שלא ישכנו {ולפי""ז לעולם מותר לצוד דבורים וכדומה אפי' אם אין צערן כמו נחשים, ואמנם ספר תורת המלאכות (ס""ק פ""ד) הביא בשם הגר""נ קרליץ דדבורה דינה כנחש, ומצד שני הגר""ז (סעי' י""ח) כתב דצירעה אינו כנחש, [והשע""ת (ס""ק י""ח) כתב עצה לצוד צירעה להעמיד מטה משוח במי לימון ולדבר להם דברים טובים עד שיקבצו במטה ויתן המטה בכוורת מבלי שיסתום פתח הכוורת, והוא מיירי כשצריך הצירעה], ומעשה במו""ח שליט""א שהיה poking כוורת של צירעים ואחד מהם נשכו על ידו והיה לו צער גדול לכמו חצי שעה}"	סימן שטז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי הרמב""ם למה חייב כשצד שאר שרצים, הרי כתב הר""ן דסתמן הוא בשביל שלא יזיקו?"	"כן הקשה רע""א {וכפשוטו י""ל דהרמב""ם ס""ל כטעמא של תוס' דתלוי אם יש להם עור, אבל יתכן דהקשה על המג""א דהביא טעמו של הר""ן והמחבר כתב דלפי הרמב""ם יהא חייב}, ותי' הביה""ל (ד""ה ולהרמב""ם) דהרמב""ם ס""ל דפטור דוקא כשכוונתו הוא שלא ישכנו ואז נחשב כמתעסק בעלמא אבל כשצדן סתם אע""פ שהם מזיקין ומסתמא צדן כדי שלא יזיקנו מ""מ אין זה מספיק להיות כמתעסק בעלמא אלא הוי כמלאכה שאצל""ג וחייב לפי הרמב""ם"	סימן שטז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור חובל?	"המג""א (ס""ק ט""ו) הביא שלשה שיטות:<br>1) רוב ראשונים ס""ל דחייב משום נטילת נשמה [ולפי""ז שיעורו כל שהוא (מ""ב ס""ק כ""ט)]<br>2) רש""י (שבת ק""ז ע""א) הביא דחייב משום צובע [ובחולין (מ""ו ע""ב) רש""י חזר בו (ביה""ל ד""ה והחובל)], וכגון שיש לו איזה צורך (רשב""א, ביה""ל שם)<br>3) הרמב""ם פי' דחייב משום תולדה דדש [ובהמה מקרי גדולי קרקע [לאפוקי דגים ותולעים (ערוה""ש סעי' כ""ה)], ולפי""ז שיעורו כגרוגרת (מג""א ס""ק ט""ו), וחייב אפי' לאחר מיתה (פמ""ג א""א ס""ק ט""ו, ביה""ל ד""ה והחובל)]"	סימן שטז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ביאור החילוק בין שמונה שרצים ושאר שרצים?	"שמונה שרצים יש להם עור [קשה, ואע""פ שלגבי טומאה יש מהם שעורותיהם כבשרם מ""מ לגבי שבת כולם יש להם עור (ערוה""ש סעי' כ""ד)] ולפיכך חייב אפי' כשנצרר הדם, משא""כ שאר שרצים אין להם עור [קשה, אלא העור דק ורך (ערוה""ש שם)] ולפיכך אינו חייב עד שיצא הדם, ויש בזה כמה ביאורים:<br>1) הב""י הביא שהר""ן ביאר דבשמונה שרצים כיון שיש להם עור מצי למימר שכבר נעקר הדם ממקומו והעור מעכבו מלצאת משא""כ בשאר שרצים אילו נעקר ממקומו היה יוצא אלא על כרחך עדיין לא נעקר ממקומו<br>2) תוס' (שבת ע""ה ע""א) ביארו דהעיקר חובל הוא כשיצא הדם לחוץ, בשמונה שרצים אפי' בנצרר הדם סופו לצאת לחוץ אלא שעתה העור מעכבו מלצאת משא""כ בשאר שרצים שאין בהם עור על כרחך אינו סופו לצאת דאין להם עור לעכבו (וכעין זה ברש""י חולין מ""ו ע""ב)<br>3) הרמב""ם (פיהמ""ש פי""ד) ביאר דשמונה שרצים יש להם עור והחובל בהם אינו חוזר לקדמותו לעולם משא""כ בשאר שרצים שאין להם עור חוזרת לקדמותו (מ""ב ס""ק ל""ב), וכתב השעה""צ (ס""ק נ""א) דזהו נמי כוונת המג""א (ס""ק ט""ז) דביאר דשאר שרצים שעורן רך במהרה נצרר הדם אע""פ שאין בו חבורה"	סימן שטז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשחובל בשרץ, למה אינו פטור משום 1) מקלקל 2) מלאכה שאצל""ג?"	"1) כתב המ""ב (ס""ק ל') דמיירי כשצריך הדם לכלבו (גמ' שבת ק""ו ע""א) א""נ כשרוצה להחליש השרץ כדי שיהא נוח להכבש (מאירי בשבת שם) 2) הביה""ל (ד""ה והחובל) הביא מג""א (סי' רע""ח) בשם המהרש""ל דסתם חובל רוצה להחלישו א""נ כהנ""ל כגון שהוא לצורך כלבו או הוא רוצה להחלישו כדי לכבשו"	סימן שטז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי 1) שחובל דרך נקמה 2) שקורע בחמתו?	"1) לגבי מקלקל, הרמב""ם ס""ל דחייב דס""ל דהוי תיקון מפני שמיישב דעתו וינוח יצרו אבל הראב""ד ס""ל דפטור [אבל אסור אע""פ שהוא גם מלאכה שאצל""ג (ביה""ל סד""ה והחובל)] דס""ל דהוי מקלקל מפני שהוא דרך היצר הרע וגם עובר על לא תקום (מחה""ש) [ונחלקו בפשט בגמ' (שבת ק""ה ע""ב) כשפריך ""וכי האי גוונא מי שרי והתניא המקרע בגדיו בחמתו וכו' כעובד ע""ז וכו'"", הראב""ד ס""ל דפריך דאם יש בו עבירה על כרחך הוי מקלקל, אבל הרמב""ם ס""ל דפריך על משמעות הברייתא דאסור רק בשבת אבל בחול מותר, אבל לעולם אפי' בדבר עבירה יכול להיות תיקון (מגיד משנה)]. ולגבי מלאכה שאצל""ג, לפי הראשונים דהאיסור הוא נטילת נשמה הוי צריכה לגופה, ולפי הרמב""ם דהאיסור הוא דש הוי מלאכה שאצל""ג אבל הרמב""ם לשיטתו דמלאכה שאצל""ג חייב 2) ה""נ פליגי הרמב""ם וראב""ד אם נחשב תיקון או מקלקל, ולכו""ע הוי מלאכה דאצל""ג (מ""ב ס""ק ל', שעה""צ ס""ק מ""ח, ביה""ל ד""ה והחובל)"	סימן שטז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לצורך רפואה הוא 1) מקיז דם 2) מוציא שן?	"1) כתב המג""א (ס""ק ט""ו) דלכו""ע חייב דהוי תיקון וגם הוא מלאכה שצריכה לגופה שהוא רוצה החבלה כדי להתרפאות, אבל לפי הרמב""ם דטעמא משום דש הוי מלאכה שאצל""ג (ביה""ל ד""ה והחובל) {והרמב""ם לשיטתו חייב על מלאכה שאצל""ג} 2) כתב המג""א לקמן (סי' שכ""ח) דהוי חובל לרפואה ואסור מדאורייתא, אבל המאמר מדרכי ס""ל דהוא אינו רוצה להוציא דם אלא השן ואין בו חיוב חטאת (מ""ב ס""ק ל') {ולכאורה יש בו גם חשש גוזז דמבואר לקמן (סי' ש""מ סעי' א') דאפי' אם תולש שער ממתה הוי גוזז, וי""ל דהכא אינו צריך השן וגם אינו מתקן העור אלא הוא מונע צער ממנו ואין זה תיקון הדומה למשכן}"	סימן שטז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להכות את חבירו בשבת דרך שחוק?	"כתב הכה""ח (ס""ק ס""א) בשם הבן איש חי (וארא אות י""ב) דאסור מדרבנן אם יתאדם הבשר"	סימן שטז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השולה דגים מן המים מתי עובר על נטילת נשמה?	"כשיבש כשיעור [רוחב (רש""י)] סלע בין סנפיריו, ומבואר בגמ' דהיינו כשנוגעין בו וחוט הרירין נמשך עם האצבע דשוב אינו יכול לחיות (גמ' שבת ק""ז ע""ב, רש""י שם, מג""א ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק ל""ג)"	סימן שטז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם חושש שהדג ימות ויפסד המים?	"יכול לצוה לגוי להוציאה ולהניחה במים אחרים [אבל לא ליבשה דזהו איסור דאורייתא ע""י גוי ולא מקילינן אפי' במקום הפסד], ומשמע מפמ""ג (א""א ס""ק י""ז) דלגבי נטילת נשמה לית ביה איסור כלל [ודלא כמחה""ש בשם החוות יאיר דס""ל דכל זמן שהוא נוטל דג ממים עובר על חצי שיעור בנטילת נשמה דהוא מתייבש מעט {ולדבריו אינו אסור לאדם להכניס ראשו במים משום חצי שיעור דנטילת נשמה דפשוט דאם הוא תלוי ברצונו בודאי לית ביה דררא כלל ורק כשהוא כנגד רצונו ס""ל דאסור משום חצי שיעור (ר""י באק)}], ולגבי האיסור מוקצה מצדד הפמ""ג (שם) דמותר ע""י עכו""ם מפני שאפשר ע""י טלטול מן הצד לצורך דבר המותר דהיינו כדי שיכול לשתות המים, והמ""ב (ס""ק ל""ג) משמע דמותר מפני שהוא שבות דשבות במקום הפסד {ויש לפרש ע""פ הנשמת אדם דרצה להקל אפי' לצורך הדג מפני שהוא שבות דשבות במקום הפסד, אולם יתכן דצריך הפסד מרובה}"	סימן שטז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקלקל בחבורה והבערה?	"איתא בגמ' (שבת ק""ו ע""א) דלפי ר' יהודה פטור ולפי ר""ש חייב, והערוה""ש (סעי' כ""ז - כ""ט) מאריך לבאר הסוגיא דלפי רש""י מח' זה תלוי במח' במלאכה שאצל""ג, דראינו במילה ושריפת בת כהן דיש כאן איסור דאורייתא, לפי ר""ש מכאן ש""מ דמקלקל בחבורה והבערה חייב, אבל ר' יהודה דס""ל דמלאכה שאצל""ג חייב מצי למימר דכאן יש תיקון כל שהו שיש בהם מצוה ואינו מקלקל ומ""מ הוי מלאכה שאצל""ג. ולפי""ז לדידן דקיי""ל כר""ש במלאכה שאצל""ג יהא מוכרח לומר דחייב במקלקל בחבורה והבערה ולא מצינו מי שפסק כן, אמנם לפי תוס' יש מח' בגמ' בדעת ר""ש, דר' אבהו ס""ל דלר""ש חייב במקלקל גמור אבל ר' יוחנן ס""ל דאפי' לר""ש בעי תיקון קצת או תיקון מצוה אבל לא בקלקול גמור."	סימן שטז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחובל בהמה טריפה?	"כתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק ה') דחייב משום נטילת נשמה, והוא מפורש בתוס' רי""ד (שבת קל""ו ע""א) וכדמבואר בפסחים (ע""א ע""ב), וכ""כ החזו""א (או""ח סי' ס""ב ס""ק כ""ה וס""ק כ""ט) [דלא כמנחת חינוך (מוסך השבת השוחט אות ג')] (מ""ב דרשו)"	סימן שטז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פרעוש?	"לפי ה""ר יוסף הוא לבן, אבל נוהגין כר""ת דהוא שחור [וקופצת] (טור), והוא נקרא ברגות בלשון ערב [והוא נקרא פלי""י flea (ערוה""ש סעי' ל')]"	סימן שטז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצוד פרעוש כשהוא 1) על בשרו ועוקצו 2) על בשרו [או בגדיו בפנים] 3) על בגדיו [בחוץ] או על הארץ?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-22bf7001b37d4093d17e1e9a3f9b151f1b980049.jpg"">"	סימן שטז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין בו איסור מוקצה?	"כתב הרא""ש בשם ה""ר פורת דאין בו איסור מוקצה מידי דהוי אקוץ ברה""ר (ב""י) {ולכאורה זהו הזיקא דרבים, וי""ל דהתם התירו אף להוציאו פחות פחות מד' אמות, ומ""מ יותר יש לדמותו לשפוד (ביצה כ""ח ע""ב), וכמ""ש לעיל (סי' ש""ח סעי' י""ח)}, והפמ""ג (מש""ז ס""ק ח') הוסיף עוד היתר משום גרף של רעי [וש""מ לגבי מוקצה לא אמרינן דהוא מעשה ניקוי]"	סימן שטז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להרוג פרעוש?	"איתא בגמ' דפרעוש פרה ורבה ומש""ה חייב אם הורגה, אבל חידש הרמב""ם דאע""פ שפרעוש שחור שנקרא בורגות אינה פרה ורבה אפ""ה חייב אם הורגה מפני שהוויתה מן העפר והוי כאילו באה מזכר ונקבה (מג""א ס""ק י""ט - כ', מ""ב ס""ק ל""ח) [וזהו דלא כהרשב""א דס""ל דדוקא המין פרעוש דפרה ורבה חייב אם הורגה אבל הברגות דאינו פרה ורבה מותר להורגה (מ""ב ס""ק ל""ו, שעה""צ ס""ק נ""ט)], ואסור אפי' למללו בידו להתיש כחו דשמא יהרגנו (רמ""א), והביה""ל (ד""ה לא) הביא מא""ר דמקיל למללו [בנחת] כשעוקצו, אבל למעשה הביה""ל אינו רוצה להקל כהא""ר דהוא רצה להביא ראיה מכינה ולזה יש לדחות דלכינה הקילו טפי מפני שבא מן הזיעה, ואפי' בספק כינה ספק פרעוש החיי""א מחמיר אבל בזה הביה""ל מסיים ""יש לעיין בזה"""	סימן שטז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להרוג פרעוש בשעה שהוא עוקצו?	"אע""פ שהוא מלאכה שאצל""ג אסור להורגה, וביאר הביה""ל (ד""ה ואסור) דדוקא לצוד הקילו לפי שאין במינו ניצוד ולית ביה דררא דאיסור דאורייתא {וצ""ע דהרי נחש במינו ניצוד ואפ""ה התירו צידה, וי""ל דהתם הוא מתעסק בעלמא}"	סימן שטז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להרוג רמשים שבאים 1) מזכר ונקבה 2) מן העפר 3) מפירות 4) מזיעה?	"1) חייב חטאת, ואפי' אם באים מביצי זכר ונקבה כדמבואר בגמ' שבת (ק""ז ע""ב) (שעה""צ ס""ק ס""ח), דילפינן מאילים מאדמים דכל מין שפרה ורבה חייב 2) חידש הרמב""ם דג""כ חייב עליהם (מג""א ס""ק כ', מ""ב ס""ק ל""ח וס""ק מ""א), וביאר הלחם משנה דחשיב כאילו פרה ורבה, אמנם הביה""ל (ד""ה להרגה) מאריך לבאר שיטת הרמב""ם ע""פ מש""כ בספר המצות (ל""ת קע""ז - קע""ח) דאפי' מינים שאינם באים מזכר ונקבה יש בכחם לפרות ולרבות בין כשבאו מעפר בין כשבאו מפירות כל זמן שלא באו מפירות מעופשים וגללים ואז אין להם כח לפרות ולרבות, והרמב""ן (בהשגות שורש ט') חולק על הרמב""ם בזה וס""ל דתלויין בהדדי דאם אינו בא מזכר ונקבה אינו פרה ורבה 3) מפירות מחוברים חייב עליהם, ומפירות מעופשים [וה""ה מגללים] כתב הלחם משנה דפטור אבל אסור [דלא כמג""א (ס""ק כ') דס""ל דמותר, וכן מדויק בגמ' כהלחם משנה (ביה""ל ד""ה מותר)] (מ""ב ס""ק מ""א, שעה""צ ס""ק ס""ז) 4) מותר להרוג כינה, וכתב הביה""ל (ד""ה מותר) אפשר משום שבא מזיעה א""נ משום צערא ומאיסותא התירו לגמרי [וביאר המכתב מאליהו (ח""ד עמ' 335) דכיון שאינו נראה לעינים הוי כאילו אינם פרים ורבים {ויש לעורר לפי ביאורו של הביה""ל בדעת הרמב""ם דאפי' דבר שאינו בא מזכר ונקבה יכול לפרות ולרבות, ולפי המכתב מאליהו הכל תלוי במה שנראה לעינים וא""כ אין לחלק ביניהם דהרי אם אינו ניכר מה שהם באים מזכר ונקבה ה""ה דאינו ניכר במה שהם פרים ורבים, ואפשר דזהו הביאור ברמב""ן שחולק על הרמב""ם, אבל בדעת הרמב""ם צ""ל דכך קיבלו חז""ל דאינם באים מזכר ונקבה]"	סימן שטז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלילה כשהוא מסופק אם הוא כינה או פרעוש?	"אסור להורגה דיש בו דררא דאיסור דאורייתא אבל מותר לצודה דלית ביה דררא דאיסור דאורייתא, ויש להסתפק אם מותר להורגם כשנמצאים בראש דשם אינו מצוי להיות פרעוש (מ""ב ס""ק ל""ו, שעה""צ ס""ק ס""א) [ומוהר""ר מאיר אב""ד דק""ק נייא מארק היה מנסה אם עומדת כינה הוא ואם קופצת ברגות הוא (פמ""ג א""א ס""ק כ""א)], והביה""ל (ד""ה לא) מסתפק אם מותר למללו [והחיי""א מחמיר] {ומשע""ת (ס""ק י""ד) מבואר דאסור למוללה, אלא שמקיל להשליכה למים דאינו פס""ר שימות}"	סימן שטז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפלא בגדיו מכנים?	"איתא בגמ' (שבת י""ב ע""א) שהת""ק ס""ל דאסור להפלא בגדיו מכנים אבל מותר למוללם, ואבא שאול ס""ל דאסור אפי' למוללם, ויש בזה מח' ראשונים, הרא""ש ס""ל דתנאים אלו מודו דמותר מדינא להרוג כינה בשבת אלא דס""ל דגזרו הריגת כנים אטו הריגת פרושים [ואבא שאול גזר אפי' על מלילה], ומיהו לא גזרו במפלא ראשו שאין פרעושים מצויין בראשו [ולפי הט""ז (ס""ק ט') ה""ה שלא גזרו במפלא על בשרו שאינו מצוי שיחפש אחר פרעושים בבשרו (מ""ב ס""ק מ""ג)], אבל הר""ן ס""ל דהני תנאים ס""ל כר""א דס""ל דאסור להרוג כינים בשבת ואנן קיי""ל כבית הלל דמותר להרוג כינים בשבת. להלכה, הטור ושו""ע פסקו כהרא""ש, אבל הגר""ח צאנזאר כתב דהרא""ש הוא דעת יחידאה כנגד כל הראשונים [והוסיף דבכלל לא חיישינן לפרעושים מפני שהם בורחים מיד], ועל זה סומכים העולם להקל להפלא בגדיהם מכנים בשבת, ומ""מ מסיים דירא שמים יש לו להחמיר כהרא""ש (ביה""ל ד""ה לא)"	סימן שטז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו אסור משום בורר?	"כיון שדרכן לעשותו תמיד הוי מעשה ניקוי ולא מעשה בורר (שש""כ פ""ג הע' ז'), וה""ה דמותר לנקות זקנו מלכלוך (קובץ תשובות ח""א סי' כ""ז)"	סימן שטז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לזרוק כנים במים?	"אפי' להרא""ש דס""ל דגזרו שלא להפלא בגדיו מכנים היינו דוקא להורגם בידים אבל מותר לזורקם למים וכדמבואר בגמ' (מג""א ס""ק כ""א, מ""ב ס""ק מ""ב), והוסיף השע""ת (ס""ק י""ד) דאינו פס""ר שימות במים וגם אינו מכוין להמיתם אלא להחליש כוחם, ומצדד בלילה כשהוא מסופק אם הוא כינה או פרעוש דמותר להשליכה למים."	סימן שטז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליקח כנים מעורות שועלים?	"אסור דהוי פס""ר לנתק מן הצמר (ספר חסידים סי' רס""ח, מג""א ס""ק כ""א, מ""ב ס""ק מ""ב), ויש בה איסור גוזז (מ""ב לקמן סי' ש""מ ס""ק ה')"	סימן שטז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציא pinworms?	"החוט שני (ח""א פט""ו ס""ק ב') מקיל שמסתמא אינם פרין ורבין והוי פס""ר דלא דלנ""ל ובמקום צער לא גזרו {ויש לעיין אם זהו נחשב במקום צער}, וגם מקיל להניח שום בפי הטבעת להורגם כיון שאינו הורגם בידים (שם ח""ב פל""ב ס""ק א')"	סימן שטז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוריד המים באסלה אם יש בתוכו זבובים?	"המנח""י (ח""י סי' כ""ז) עושה צירופים להקל במקום כבוד הבריות"	סימן שטז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להרוג 1) החמשה מזיקין [כגון כלב שוטה וכדומה] 2) שאר מזיקין שהם ממיתין לפעמים 3) שאר מזיקין שעוקצים אבל אין ממיתים 4) שאר שקצים שאין מזיקין כלל [כגון נמלים]?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-22bf7001b37d4093d17e1e9a3f9b151f1b980049.jpg"">"	סימן שטז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק כלב שוטה?	"הערוה""ש (סעי' כ""ב) מסתפק אם מותר להורגו דאפי' בודאי כלב שוטה אינו ודאי שינשוך אותו, ואע""פ שמחללין שבת אפי' בהרבה ספיקות זהו דוקא כשפיקוח נפש נראה אבל כשיש ספק בהעיקר אולי לא הותרה, ויש להתיישב בדבר, ומסיק דבודאי מותר להורגו ע""י עכו""ם"	סימן שטז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשממית spider?	"אע""פ שאומרים שיש בו סכנה כשנופלת לתוך מאכלו מ""מ הוא מילתא דלא שכיחא ויכול לכסות המאכל וגם אחד מאלף מסוכנת, ולכן יש למחות ביד המקילין (מג""א ס""ק כ""ג, מ""ב ס""ק מ""ח) [ודלא כהפמ""ג (א""א ס""ק כ""ג) דמקיל לדרוס עליו לפי תומו (ביה""ל ד""ה אפילו)]"	סימן שטז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הנחשים נשופין?	"כתב הביה""ל (ד""ה כגון) דהוי כאילו רצין אחריו או דלמא אפי' כשרצין אינו מותר להורגו אלא אם הוא נשופין נמי [וצ""ב, מנליה להביה""ל ד""נשופין בו"" קאי על ההיתר להורגו בשבת, דלמא קאי אסיפא אם לא הרגן בידוע שנזדמנו להורגו ונעשה לו נס מן השמים, והיינו דוקא בנשופין בו (ר""י באק)]"	סימן שטז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר 1) לעמוד 2) לדרוס 3) לשפשף, על הרוק?	1) לעולם מותר לעמוד עליו דליכא שום שפשוף, ואפי' היכא דליכא מאיסותא 2) כיון שיש בו קצת שפשוף מותר במקום מאיסותא לדרוס עליו לפי תומו 3) לעולם אסור משום משוה גומות	סימן שטז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ההיתר לדרוס לפי תומו ברוק דומה להיתרא במזיקין?	"כתב הב""י דבמזיקין קיי""ל כהר""ן דמותר אפי' לכוין להורגם אלא דצריך לעשות שינוי לכתחילה דבאמת יש היתר להרוג המזיקין משום צערא משא""כ ברוק אסור לכוין לממרח דא""צ לממרח לבטל המאיסותא, וכן הוא מבואר בהמחבר (ביה""ל ד""ה אבל)"	סימן שטז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לשפשף ע""ג 1) ספסל 2) רצפה?"	"1) לכו""ע מותר, דלא שייך בו אשווי גומות, וגם לא שייך בו מירוח דמירוח הוא כשרוצה לממרח דבר על גבי חבירו וכאן הוא רוצה שיהיה נבלע (מג""א ס""ק כ""ד, מ""ב ס""ק מ""ט) [ותמה עליו הא""ר דמראשונים מבואר דשייך ביה איסור מירוח {ונראה דהמג""א לא התיר אלא כאן בספסל ורצפה [ולשון קרקע לאו דוקא] דאין בהם שום גומות משא""כ בקרקע שיש בהם גומות אז שייך בהם מירוח דהוא רוצה שיתמלא הגומות}] 2) תלוי במח' לקמן (סי' של""ז) אם גזרו אטו שאינו מרוצף (מג""א שם, מ""ב שם)"	סימן שטז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באופן שמותר לדרוס עליו לפי תומו, האם הוא פס""ר שיעשה גומות וימרח?"	"הט""ז (ס""ק י') ס""ל דמשום מאיסותא התירו אפי' במקום פס""ר דימרח, אכן הפמ""ג (א""א ס""ק כ""ד) כתב דלפי הרמב""ם צריך להיות דאינו פס""ר אלא לפעמים ימרח [כגון שרוצה להרוק להשוות הקרקע] ושמא ישכח וישוה הגומות {וכן מצינו לעיל (סי' שי""ד סעי' י""א) דגזרו שמא ימרח, וכן לעיל (סי' ש""ב סעי' ו') דגזרו שמא ישוה גומות}, ואפ""ה התירו משום מאיסותא, וכן נקט המ""ב (ס""ק נ' - נ""א) דאינו מותר אלא במקום דאינו פס""ר, אכן הערוה""ש (סעי' ל""ב) כתב דדוקא לפי הרמב""ם צ""ל דאינו פס""ר אבל לדידן דקיי""ל דמלאכה שאצל""ג פטור אפי' בפס""ר התירו משום מאיסותא ומותר אפי' לשפשף {ומסתבר כמ""ש הערוה""ש דדוקא לפי הרמב""ם החמיר הפמ""ג שלא יהיה פס""ר, אבל צ""ע למעשה אם התירו אשווי גומות דאורייתא באופן פס""ר מחמת מאיסותא}"	סימן שטז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לממרח משחה על בשרו?	"הרבה מקילין (שש""כ פל""ג הע' נ""ח, דעת תורה למהרש""ם סי' שכ""ח סעי' כ""ו, מנח""י ח""ז סי' כ') כשרוצה להבליע המשחה בבשרו לגמרי, אבל החזו""א (או""ח סי' נ""ב ס""ק ט""ז) והשבט הלוי (ח""ד סי' ל""ג, ח""ה סי' ל""א אות ג') מחמירים שלא לממרח אלא יטפטף אותה באצבע בלא למורחה"	סימן שטז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לילך למקום הרוק לדורס עליו?	"לא, דאין זה נקרא לפי תומו אבל יכול להציג רגלו על הרוק (מ""ב ס""ק נ""א)"	סימן שטז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בזה""ז 1) ברוק 2) בליחה מן הפה וחוטם?"	"1) כתב המג""א (ס""ק כ""ה) דלית ביה משום מאיסותא ואינו מותר אלא לעמוד עליו, אבל בביהכ""נ מותר אפי' לדרוס עליו, והא""ר חולק על המג""א וס""ל דאפי' בזה""ז יש ברוק משום מאיסותא, והכריע המ""ב (ס""ק נ""א, ביה""ל ד""ה שרי) דבבית מרוצף מותר לדרוס עליו לפי תומו [וכן נקט הערוה""ש (סעי' ל""ב), ולשיטתו התיר אפי' שפשוף] 2) בודאי יש בו משום מאיסותא ומותר לדרוס עליו לפי תומו (מג""א ס""ק כ""ה, מ""ב ס""ק נ""א)"	סימן שטז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש איסור צידה בבעלי חיים שהרגילן בביתו?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-4f1b3f97b34ec919361d1b059ccedb03aa85584f.jpg"">"	סימן שטז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטלם בידים?	"פשוט דאסור ליטלם בידים משום מוקצה אבל יכול לרדוף אותם עד שיכנסו למקום צר (מ""ב ס""ק נ""ד) א""נ יכול לדדותם בצוארם ובצדדיהם וכמ""ש לעיל סי' ש""ח סעי' ל""ט וסעי' מ' (ביה""ל ד""ה לתפסם) [וצ""ע דהתם התירו רק במקום צער בעלי חיים (ר""י באק)] {ומדלא תירצו דמיירי בבהמות שמיוחדים לשחוק וכדומה ש""מ דבעלי חיים הוו מוקצים לעולם אפי' אם מיוחדים לשחוק, ועי' מש""כ לעיל סי' ש""ח סעי' מ'}"	סימן שטז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד מותר להאכיל העופות שבכלוב לפי הרמ""א?"	"1) אם הכלוב עומד בבית קטן פשוט דמותר דהרי הם ניצודים אפי' כשנפתח דלת הכלוב<br>2) מותר ע""י עכו""ם [ומה שהוא סוגרו אח""כ לית לן בה {ואולי מפני שיש לו אפשרות לפתחו מעט}]<br>3) יפתח הדלת מעט כדי שלא יוכל לברוח [א""נ יעמוד בפני הפתח]<br> (ביה""ל ד""ה דאסור)"	סימן שטז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הבעלי חיים מרדו?	"אם הם בחוץ יש עליהם איסור צידה מדאורייתא, ואם הם בתוך בית או חצר קטנה שאפשר להשיגם בשחיה אחת אין בהם איסור צידה כלל, ואם הם בתוך חצר ובית גדול יש עליהם איסור צידה מדרבנן [אבל לא מדאורייתא כיון שגדלו בין האנשים אין צריכים להם מצודה מפני שחוזרים לביתם לערב אלא שמרדו ואין נח לתופסם {ואפ""ה כשהם בחוץ חייב מפני שאז אינם חוזרים לביתם, והכל תלוי במציאות אם הם חוזרים (א""ר ס""ק ל""ח, מ""ב ס""'ק ס', מ""ב עו""ה הע' רפ""ה)}] (מ""ב ס""ק נ""ה - נ""ו)"	סימן שטז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצות אם יצאו העופות לחוץ (שלא מרדו) וחושש שלא יגנבו?	"1) לפי המחבר מותר להביאם לתוך הבית אבל לפי הרמ""א אסור מדרבנן, אבל א""צ למחות ביד התינוקות הקטנים שצדין אותם (מג""א ס""ק כ""ו בשם האגודה, מ""ב ס""ק נ""ז) {דבאיסור דרבנן א""צ להפרישם, ולכאורה מיירי כשאינם בניו, עי' לקמן סי' שמ""ג}<br>2) מותר לומר לגוי לצודם דהוי שבות דשבות במקום הפסד (חיי""א, מ""ב שם)<br>3) מותר לעמוד בפני העוף שלא יברח וממילא יחזור לבית (חיי""א, מ""ב שם)<br>4) יכול לדחותו לבית גדול דהוי תרי דרבנן [חוזרים לבית לערב, בית גדול] (מג""א בשם האגודה, מ""ב שם), בצירוף הגר""א דמקיל לגמרי באווזין ותרנגולין (שעה""צ ס""ק פ""ז), ולפי המשאת בנימין (סי' ח') מותר אפי' לבית קטן דהוי צידה כלאחר יד בדרבנן [מפני שחוזרים לבית לערב] (ביה""ל ד""ה לצוד)<br>5) אם תיכף יושבת כשרוצה לתופסה הוי כניצוד ועומד אפי' להרמ""א ומותר להכניסה לבית קטן (חיי""א, מ""ב שם), וכעין זה בערוה""ש (סעי' ל""ו) דהרמ""א מיירי כשצריך איזה השתדלות להכניסן לכלובן אבל אם הם הולכים לכלובן בלי סירוב אין זה בגדר צידה כלל"	סימן שטז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש עופות 1) ישנים 2) חדשים, בבית גדול, האם מותר להכניסם לכלוב שלהם?	"1) לפי המחבר מותר ולפי הרמ""א אסור מדרבנן, ואם הוא מתכוין שלא יעשו הזיקות בבית אפשר שיש להקל דהוי תרי דרבנן במקום פסידא [ואפי' להרמב""ם י""ל דהוי כמתעסק בעלמא ויש להקל במקום פסידא מפני שהם חוזרים לערב] (מ""ב ס""ק נ""ח, ביה""ל ד""ה לצוד) {ומכאן אין להוכיח דשבות דשבות ע""י ישראל ומלאכה שאצל""ג מותר, דשאני הכא דיש לצרף שיטת המחבר והגר""א דס""ל דהוא מותר לכתחילה} 2) אסור מדאורייתא, ואפי' אם נכנסו מעצמן אסור לנעול הדלת בפניהם (מ""ב שם), ואם חושש לפסידא יש להקל ע""י עכו""ם אם מכניסם לבית גדול [דהוי שבות דשבות במקום פסידא] א""נ יאמר כל המציל אינו מפסיד (מ""ב בהקדמה להלכות שבת), וא""צ למחות ביד התינוקות שמחזירן לתוך בית גדול (מ""ב ס""ק ס') [והקשה הביה""ל (סד""ה חיה) למה חלק התוספתא בין אווזין ותרנגולין ליוני שובך ויוני עליה הו""ל לחלק באווזין ותרנגולין גופה בין ישנים לחדשים, ותי' דניחא ליה לאשמועינן ביוני שובך ועליה דאפי' כשהם חוזרים לכלובן בערב חייב עליהם]"	סימן שטז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעופות ישנים ואין לבעלים כלוב אלא בית גדול?	"הביה""ל (ד""ה חיה) דן אי אמרינן דיש עליהם איסור צידה כשהם בחוץ דהרי אינם כניצודים ועומדים דלערב חוזרים לבית גדול ועדיין הם מחוסרים צידה [אבל בתוך הבית אין בהם צידה דהרי נוח לתפסם {וזה לא מהני לגבי כשהם בחוץ, וצ""ב קצת}], אבל מצדד לומר דסתימת הגמ' משמע דפטור בכל אופן וצ""ל דכיון שהם חוזרים לבית ונוח לתופסם שם לא מקרי צידה אע""פ שאין להם כלוב {וצ""ב}"	סימן שטז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קנה עוף חדש 1) ויודע איך ליכנס לכלוב שלה דוקא כשהוא בבית ולא כשהוא בחוץ 2) אם יודע ליכנס לשל בעלים הראשונים?	"1) פשוט דבבית אין בהם איסור צידה אבל יש עליהם איסור צידה כשהם בחוץ (ביה""ל ד""ה חיה) 2) כן הקשה החמד משה למה חייב על עוף חדש אם הם חוזרים לבעלים הראשונים, ותי' הביה""ל (ד""ה חיה) אה""נ דפטור ומה שכתב המשאת בנימין שחייב על עוף חדש מיירי כשאינו יודע לחזור לבעלים הראשונים, אבל מסיים דאינו ברור למעשה, והשעה""צ לקמן (סי' תצ""ז ס""ק ל""ט) מצדד להקל בזה למעשה [ועי' בערוה""ש (סעי' ל""ד) דרצה לפרש הירושלמי (פי""ד ה""א) דאם הוא ברשות אחרת אע""פ שחוזר לבעליו כששורק להם מ""מ חייב עליהם משום צידה, ולכאורה אין זה כתירוצו של הביה""ל, וי""ל דהערוה""ש מיירי כשצריך לעשות מעשה כשורק להם וכדומה אבל אם הם חוזרים מאליהם בלא כלום מודה דפטור (עם ר""י באק)]"	סימן שטז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפרה וסוס 1) שלא מרדו 2) שמרדו?	"1) אפי' חדשים הוו כניצודים ועומדים ואפי' להרמ""א מותר לתופסם (מ""ב ס""ק נ""ט) 2) אם אינם חוזרים לבית לערב אסור לצודם מדאורייתא, ואם חוזרים לבית אבל קשה לתופסם אסור מדרבנן דומיא לאווזים ותרנגולים (מ""ב שם, שעה""צ ס""ק צ""א)"	סימן שטז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחתול?	"אינו כסוס ופרה אלא כשאר חיה ועוף (רמ""א), אכן בזמנינו כתב האשל אברהם מבוטשאטש שחתולים שבאים מעצמן לבית אין עליהם איסור צידה, וכ""כ ההגר""נ קרליץ (תורת המלאכות ס""ק קי""ח וס""ק קכ""ב) שחתולים וכלבים הגדלים בבית דינם כפרה וסוס."	סימן שטז סעיף יב		
